בבואנו לבצע בקשת חנינה מנשיא המדינה יש לדעת כי לנשיא המדינה קיימת סמכות ייחודית, בהתאם לחוק יסוד:נשיא המדינה, סעיף 11(ב), המעניקה לנשיא המדינה כח אדיר לבטל או להמיר ענישה של מאסר בפועל בכל ענישה אחרת, או בכלל לחון עבריינים.

לצד סמכות זאת, לנשיא המדינה נתונה סמכות ייחודית, בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 ( סעיף 18 לחוק זה), לקצר או לבטל תקופת התיישנות של הרשעת אדם ( כולל קביעת בתי המשפט שאדם ביצע עבירה ללא הרשעתו), ברשימה אין סופית כמעט של כל העבירות למינהן על פי חוקי מדינת ישראל ( למעט עבירות חמורות במיוחד המופיעות ברשימה סגורה, כגון עבירות טרור, עבירות שעונשן מאסר עולם ועוד).

מה זה אומר ובשביל מה צריך את זה?

קוראים יקרים. לאדם הממוצע, 3 דברים חשובים לו במיוחד במהלך חייו – בריאותו, חירותו ושמו הטוב.

מי אשר מורשע בביצוע עבירה פלילית במדינת ישראל וגזר דינו כולל מאסר בפועל של ממש בין כתלי סורג ובריח, לא באמת מעוניין להוסיף לחוויות חייו, שהייה בבית האסורים לצד ועם אנסים, שודדים ושאר מבצעי עבירות. אדם הנשלח לבית הסוהר והמוכתם קודם לכן בכתם הפלילי, נפגע בכל גזרות חייו – שמו הטוב מוכתם, בריאותו בדרך כלל נפגעת גם היא, לצער לב, וחירותו, ככל שנשלח הוא לבית הסוהר, גם היא כמובן נפגעת.

ההשלכות שנתקל בהן אדם שמורשע בעבירה פלילית ונשלח לבית הסוהר גוררות בדרך כלל אחריהן, פגיעה כלכלית קשה לאדם ולמשפחתו ופעמים רבות אף מטלטלת את חיי משפחתו, בין אם רווק ומה כל שכן, אם נשוי ואב לילדים.

בנקודת זמן זו, יש ויקום מושיע, לאחר מיצוי כל הערכאות המשפטיות בדמות נשיא המדינה, שיכול בהחלט בנסיבות המתאימות ויוצאות הדופן, להורות על אי שליחתו של אדם למאסר בביטול מאסרו/קיצור ו/או המרת המאסר בפועל לעבודות שירות ו/או לכל ענישה אחרת.

נשיא המדינה יכול, כאמור לעיל, אף להורות על קיצור או ביטול תקופת התיישנות ו/או מחיקת הרשעה פלילית.

אבל רגע. מה זה בכלל הרשעה פלילית? ולמה אם יש לו לאדם הרשעה פלילית והוא לא צפוי להכנס למאסר ממש, יש צורך בקיצור או ביטול תקופת התיישנות ו/או מחיקת הרשעה?

הרשעה פלילית היא התוצאה הכללית הרווחת כאשר בית המשפט קובע שאדם בגיר ביצע עבירה פלילית , לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.

הרשעה פלילית היא הרת אסון לכל מי שמבקש או מתעתד לעסוק בעיסוקים או מקצועות הדורשים "עבר נקי" , או בשפת העם – "תעודת יושר".

מי המורשע בפלילי ימצא עצמו נתקל במחסומים אדירים להיות רופא, עורך דין, פסיכולוג, וכן גם נהג רכב ציבורי, עובד בנק, סוכן ביטוח, מנהל תיקי השקעות  ורשימה אדירה וארוכה של עיסוקים נוספים, שחלומות לעסוק בהם ייגנזו לשנים ארוכות.

כמה זה שנים ארוכות ??

חוק המרשם הפלילי קובע כלל אצבע הנוגע לבגירים, לפיו תקופת התיישנות הרשעה למי שנשפט למאסר עד שנה – תהיה 7 שנים בנוסף לתקופה שהוטלה, ומי שנשפט למאסר של עד 5 שנים – תקופת התיישנות ההרשעה תהיה התקופה שהוטלה ועוד 10 שנים.

פה זה לא מסתיים. החוק קובע כי בנוסף לתקופת התיישנות ההרשעה, יש לספור גם תקופת מחיקה, שרק לאחריה תמחק ההרשעה…

החוק קובע, שרק משעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות, יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה.

אם התבלבלתם מכל המספרים, אז בשפה פשוטה, מי המורשע בפלילי, הרשעתו הפלילית לא תמחק אלא אם עברו 17 שנים(!!) לפחות ממועד הרשעתו/תקופת המאסר שהוטלה עליו.

אלמלא סמכותו הבלעדית של נשיא המדינה להורות במקרים המתאימים על קיצור ו/או ביטול תקופת התיישנות ו/או מחיקת הרשעה, רבים מאד מאזרחי המדינה יצטרכו לשאת על גבם ועל מצחם את אות הקין הפלילי לעשרות שנים ובהורדה לטמיון של חלומות לקריירה ועיסוקים שונים. נשיא המדינה ככל שמקבל את בקשת החנינה לקיצור ו/או ביטול תקופת התיישנות ו/או מחיקת הרשעה, למעשה קובע מחיקת הכתם הפלילי מאותו אדם, שלפתע נפתחות בפניו דלתות להגשמת מאווייו וחלומותיו.

פנו למשרד עורך דין פלילי אדי אבינועם לקבלת ייעוץ בנושא בקשת חנינה מהנשיא

 https://www.eddieavinoam.co.il